אני בא למיטה עמוק בתוך הלילה ומוצא את האהבה שלי ישנה שם, מעורטלת כהרגלה מאז שהיא ואני ביחד, גופה מתרמז מבעד לכיסוי דקיק. היא בשלה ואני ער לצידה. מסכם לעצמי כי היא נראית הכי יפה כשהיא עירומה ושהיא העירומה הכי יפה שראיתי.
נדהם מחדש כשמתוך שינה היא פותחת לי פתח בסדין שנוגע בה רק קלות ומזמינה אותי פנימה לתוך הבד המכסה חלקית את גופה מול משב המאוורר של ראשית הקיץ. בעוד היא ישנה אני חש היטב כיצד מבלי משים היא נדרכת לבוא השנייה שתחוש בגופי לצידה.
"ומתוך חלומה – היפה כמוה בוודאי,
היא מושיטה יד ענוגה ואצבעות עם
צבע כהה מתון בקצותיהן"
איני מעוניין להעירה ולכן נשכב לצידה פרקדן. מצמיד צד חיצון מירכי השמאלית קלות לירך ימנית שלה ומתוך חלומה – היפה כמוה בוודאי – היא מושיטה יד ענוגה ואצבעות עם צבע כהה מתון בקצותיהן ומניחה אותה על בטני. מאז שאנחנו ביחד היא עברה מאפרסק לסגול ובורדו חליפות.
אני שואף לא לטלטל את הסירה יתר על המידה ובמחשבותיי אני משחזר מאירועי היום, הערב, הלילה. היא לוקחת ממני את ידה לרגע, נוגעת בפניה מתוך שינה ואני נדהם לגלות שהיא מחזירה אותה ומניחה אותה עליי באותה הנקודה בדיוק. אחר-כך היא תעשה זאת שוב מתוך שינה, באותו דיוק מופלא וייחודי לה, כמו מעבורת החלל המתייצבת מהחלל החיצון לאותה הנקודה המסויימת בקצה המסלול, כמו דגי הסלמון המכירים בעל-פה את הדרך שמעולם לא שטו בה, כמו גוזלי צבי הים המגיחים בחול ושואפים על אוטומט לגלים.
"לא מישהו כמוני יוותר על הזדמנות פז זאת,
אצמד אליה בעדינות כשירכי מרמזת קלות
למורד גבה ואחר-כך כבר עוטפת סביב מותניה"
בתוך לילינו הארוך היא תפנה אליי את אחוריה המושלמים, משוועת בדממה להיצמדות מצידי הקדמי. לא מישהו כמוני יוותר על הזדמנות פז זאת, אצמד אליה בעדינות כשירכי מרמזת קלות למורד גבה ואחר-כך כבר עוטפת סביב מותניה, ואחוש שבכך התפוגגה הדריכות שהייתה בגופה. אצלי לעומת זאת דבר אינו מתפוגג.
מחר כשנכריז שוב על יום תאווה בינלאומי שבו לא נעשה דבר חוץ מלבדוק את כל הגבולות וההטיות של המילה הזאת, יעקוב מבטי אחריה פעם אחר פעם לאן שתפנה, אחסיר שלוש פעימות לב רצופות כשהיא תכניס אותי למכוניתה וכשאתייצב מול רגליה השוכנות חזור חלילה במיני מחליש, אתן לה לעלות לפניי במדרגות הנעות, ולא אסיר את מבטי מאחוריה המעוצבים וחטובים מעצמם גם כשתעלה במדרגות בבית, אחרי תאווה או לפני תאווה.
"זאת דמותה הדקה, ותידרש יותר מדקה,
כי דקה מובילה לשעה, שעה תוביל לצהריים,
הנה הערב מגיע, נכנסים ללילה ואני כבר שעות"
היא אינה יודעת, אך זה בדיוק מה שרציתי. אלה בדיוק הרגליים, הכי חלקות ביקום, אלו האצבעות המדהימות המזמינות ליטוף ולקיקה, אלה השוקיים השריריות קלות, אלו הירכיים המזמינות ליטוף והיצמדות ירכיים הולמת, אלה המותניים האחיזות בקלות בתוך אצבעותיי ובכף ידי העוטפת מהצדדים, זה הגב המנומש קלות, זאת תעלת עמוד השידרה שדורשת ליטוף וזרמים מאצבע ומגע ציפורן קלים מאחור, זאת צורת הגיטרה שלה כשאני מחזיק את גופה כמו ניצב באוויר וכלל ללא הסתייעות בידיים, אלה הזרועות הדקיקות, אלו השדיים המדהימים הנבלעים כמעדן בפה ומוצאים מחסה מלא בכף היד, זאת הבטן השטוחה המעוררת קנאה אצל כל מתחרה והמזמינה אותך להתגורר בתוך שיפוליה, אלו הצלעות הדקות, זאת דמותה הדקה. ותידרש יותר מדקה, כי דקה מובילה לשעה, שעה תוביל לצהריים, הנה הערב מגיע, נכנסים ללילה ואני כבר שעות.
"אעריץ אותה ממרחק נגיעה כשתבקש
להשתרע בחוסר אונים בצד המיטה
אחרי שתעבור את הרגע שלה שוב ושוב ושוב"
מותש ומיובש מבצע ניסיון התחמקות אך היא בשלה, מפעילה שרירי לב ושרירי רצפה כדי שלא אעיז. משנת הצהריים אעורר אותה כהרגלי בקודש בדרך מיוחדת. טעמה הוא הטעם המתוק ביותר שבא אל פי, פיית קנקנה היא היפה ביותר ששפתיי נצמדו אליה. בא אל כל השפתיים המדהימות הנטרפות קלות לתוך שפתיים בשרניות, מגיע אל האף הסולד והמנומש, בא לתוך העיניים הכחולות והיפות גם כשהן עצומות, נצמד אל השיער החלק והיפה ביותר שמצא דרכו להיות פזור על ירכיי.
היא תיעור מתוך תענוג, ואז אתענג על עיניה המרוחקות ממני לרגע רק לשם ריכוז והתענגות משל עצמה. היא תהיה מוטלת למרגלותיי ואז אהיה מוטל בין ירכיה, שהייתי מוכן למות ביניהן. אניח על שיפולי גבה ורמיזת מותניה יד מלווה ולא מפריעה כשהיא תתקרב לרגע שלה. אעריץ אותה ממרחק נגיעה כשתבקש להשתרע בחוסר אונים בצד המיטה אחרי שתעבור את הרגע שוב ושוב ושוב.
היא תיעור מתוך תענוג, ואז אתענג על עיניה המרוחקות ממני לרגע רק לשם ריכוז והתענגות משל עצמה. היא תהיה מוטלת למרגלותיי ואז אהיה מוטל בין ירכיה, שהייתי מוכן למות ביניהן. אניח על שיפולי גבה ורמיזת מותניה יד מלווה ולא מפריעה כשהיא תתקרב לרגע שלה. אעריץ אותה ממרחק נגיעה כשתבקש להשתרע בחוסר אונים בצד המיטה אחרי שתעבור את הרגע שוב ושוב ושוב.
