אהבה מלאה חטאים. סדום. סדום. סדום. יפה העמורה הזאת. גבעות בצבע השמש, צבע השמיים בעיניה. חטא ממין אישה. סולו גיטרה שחודר לנשמה במהירות מאה ועשרים קילומטרים בשעה בכביש הארוך והחלק והמבריק באור הבוקר שאחרי. את לא צריכה לשאול אותי בבוקר אם אני אוהב. את כן צריכה קעקוע ואת יודעת בדיוק איפה לשים אותו. אני אצייר פיראנה על הזרוע השמאלית שלי כדי שאוכל לראות אותה ואת השיניים שיש לה בלסתות בזמן שאני אוחז בדבר מושלם זה או אחר.
ייצא לי לגלם ערפד שכן מצליחים לראות אותו במראה, במיוחד כשאני רואה אותנו משתקפים בחלון. זה לא הקיץ של האהבה, זה הלילה שאנחנו רוכבים עליו עד שהבוקר יעלה מעל הרי אדום, ככה מעל המקום שהיה בו מגדל בבל והחידקל והעיר עם גורדי השחקים החצובים בסלע. מזרחה, אני אכרע בכיוון מזרח על השטיח כמו שהנביא הארור עם החרב אמר. אבל אני לא אקום לפני שהברכיים יכאבו, חצי שעה שעה שעתיים נצח אחרי.
גילו את המקום הכי קר ביקום וקוראים לו ערפילית בומראנג והטמפרטורה שם יורדת עד למעלה אחת מעל האפס המוחלט שמתחת לו אין חומר יכול להתקיים. אל דאגה עמורה קטנה שלי. את מייד מגיעה לשם פעם ועוד פעם ועוד פעם מול העיניים שלי והופכת את בומראנג למקום הכי חם ביקום. באתי בידיים חשופות, יצאתי בידיים מלאות בדבר הזה. ואז הכאב עובר, אפילו שהיה חזק בצלעות מעוד תאונת כלי עם גלגלים, הדברים מתנהלים בדרך שלי, והחיים מתנהלים בדרך שלי. עכשיו הצמיגים החדשים עומדים להתפקע מהחום העולה מהקרקע שמתחתינו.
זה קול בכי או קול צחוק? כבר מאוחר מדי או מוקדם מדי והחבר המשותף שלנו כבר מוכן שוב לקראתך. זוכרת אותו, הוא מאותת לך בכל בוקר ואת אומרת לו שלום. פתאום הבנתי שרוב החיים שלי אני מזמזם שירים של כת הצדפה הכחולה, אפילו לפני שהיה אינטרנט ואפילו שהקסטות שלהם כבר מזמן לא אצלי. להקה שהשם שלה הגיע מסופר מדע בדיוני כמוני שמתאר בשם הזה קבוצה של יישויות שיושבות בחלל ומסתכלות על הכוכב הכחול ומגינות עליו. אני מדמיין אותן מעשנות סיגרים ומיירטות מטאוריטים של יום הדין שעומדים לפגוע באחד מהאוקיינוסים והולכים להמריץ את הצונאמי האחרון בתולדות ההומו סאפיינס. וכל הסיפור הזה שזור במילים ואסוסיאציות מהם.
סיגר זאת בדיוק הצורה של הקצה החם שנמצא כאן. והצבע, את אומרת, הוא כמו של לשון ורדרדה. זה נתח בשר מהמשובחים שיש, הכנתי אותו במיוחד והוא מתאים בדיוק לנתח כמוך. לא צריכה להחליף הילוך. את על אוטומטי. אני? חללית בכיוון אחד ותמונות של נערתי מלוות אותי לקצה היקום על הקירות כמו תמונות קרועות של בחורות חשופות חזה במוסך של פעם. נכון שהניסוי הזה נכשל יותר מדי פעמים, אבל זה לא אומר שעכשיו הוא לא יצליח פתאום. הבדיחה הייתה עליי. היא תמיד הייתה עליי, ואף פעם לא עלייך.
עוף החול מגיח מהקבר בדיוק בזמן שהיית חושב שזה לא יקרה. אני מכיר אותו כל חיי ומכיר אותו ממש טוב בעשרים השנים האחרונות ולא קרה שחלפה רק דקה מאז ההלווייה ועד התחייה. נשרף, נשרף, נשרף כמו סדום בשביל האהובה החדשה. הנה הגיע הצונאמי שדיברתי עליו וטוקיו הלכה, טבעה. לא נורא, הכל יצוף שוב כי הנה את מגיעה בתחפושת האלווין עם אוזניים מפרווה ומסתובבת ומראה לי זנב שחור מחובר מאחורייך.
