דרור מרום

עליי ועל המקום שכאן
אם אני כותב שירים וסיפורים מאז שהייתי בן תריסר שנים, אז אתם יכולים להניח כי "המגירה" מתפקעת. התחלתי לכתוב במחברת הכי פשוטה…

במדור שירים

במדור רשימות

במדור היקום

במדור סיפורים

משהו מיוחד

מסע אמיתי בחלל – בין 3 מיליון גלאקסיות אמיתיות שצולמו ע"י הטלסקופ "סלואן"

אני מכיר גבר אחד

אני מכיר גבר אחד שהתעורר הבוקר ליד אישה יפה במיוחד, איתה ישן רוב הלילה, כמובן חוץ מהקטעים שהתעורר כדי לחוות אותה. שלא כהרגלם הוא החליט לדחות את גביית המחיר של הבוקר לצהריים כי בערב המחיר נגבה קשות ובצהריים שקדמו לו הוא נגבה קשות אף יותר אחרי שהעירה אותו מנימנומו בדרך הכי יפה שהמציאו. אז הבוקר היא עיינה קצת בספר הבדיוני שהיא קוראת והוא עיין בה עצמה בהצמדות נקבוביות מושלמת כשמדי פעם, תוך כדי שהיא מקריאה לו בקול כמה משפטים מעוררי מחלוקת והם מתדיינים לגביהם, הוא מסיט מבטו מטה כדי לצפות בו ובדבר המושלם ההוא שלה – צמודים. אחר-כך הוא קם והכין לעצמו ארוחת בוקר של אלופים אמיתיים. שש שבע פרוסות בייקון חרוכות קלות וקשות כמו שהוא אוהב, שתי ביצים טריות מהלול שבחוץ שטוגנו בשמנוניות ובארומה של הבשר, חצי בגט פרוס לנתחים בינוניים, בלי ירקות. בלי בריאות. רק חומרים מסיידים. ואז היא עלתה לגג שלה מסיידת צובעת את סורגי הדלתות והחלונות שחישבה בתחילת ימיה בביתה החדש לפרק אבל נמלכה בדעתה והשאירה אותם כאביזר עיצוב ועכשיו היא מצפה אותם בכחול. כמו השמיים וכמו הצבע בעיניה וכמו הצבע במוחו. והיא שטפה כוס או שתיים ומזלג וכף והוא לא שלט בעצמו ושילשל את ידו מאחורי הטרנינג הרפוי ששמה על עצמה ונעמד כך מאחוריה יודע שהוא נוגע בשלמות. ואחר-כך הוא הכין לעצמו ולעצמה קפה. בשבילו שחור חזק הפעם בלי גהינום, בשבילה מגורען דווידופי. ואחר-כך הוא עלה לקומה העליונה וסידר לעצמו האזנה לתקליט של דייויד קוברדייל שהיה בסגול כהה ובווייטסנייק וג'ימי פייג' מלד זפלין שהתאחדו לא מזמן למרות היריבות שהייתה בין הלהקות שלהם בסבנטיז. ככה הוא רוצה על הבוקר, גיטרות חזקות ושירה חזקה ומילים על אלה ההולכים למות. אולי כי הוא יודע כי כמה מרכיבים ממנו ימותו עוד מעט במהלך הצהריים כשיושחתו לשווא. ותוך לגימות מהספל הוא מצית לעצמו סיגר מהחבילה החדשה והאהובה שיש בטבק שלה ניחוח של יין. ומדי פעם הוא מסיט מבטו וקולט אותה כופפת ונמתחת. ואחר-כך הוא יוריד אותה אל השולחן הארוך העשוי מעץ כבד שנמצא בקומה התחתונה ויפליא בה את העיסוי המנצח שיימשך בין שעה וחצי לשעתיים. העיסוי שממנו קיבלה פרומו קצר לפני שנרדמה לה כהרגלה תוך מאית שנייה מהרגע שהניחה את ראשה על הכרית. ואחר הצהריים יכין לעצמם את ארבעת הסטייקים שרכש להם בשני מקומות שונים אצל שני מומחי בשר – בקר ממש נמוך בשבילה ובקר מאוד גבוה בשבילו. שלו עם פלפל גרוס וחמאה ויין אדום מצומצם לסיום, בשבילה במרינדה כמו שהיא אוהבת. בלי תוספות. רק בשר. ואחרי שייגבו כל המחירים מכל הצדדים הם בוודאי יתקלחו להם במקלחת השקופה בלי קירות שצמודה לעליית הגג הפרטית שלהם ובטוח שינוחו אחר צהריים במיטתם הגבוהה והרחבה וכשיקומו הוא לא יניח לה לנוח ויציבה בקצה רהיט זה או אחר. וכשתוכניותיו ימומשו הם יממשו את תוכניתם לצאת למופע הסטנד-אפ שהזמין להם בעיר הגדולה, שאחריו יעצרו לשתות את הקפה האיכותי ביותר בעולם, ושאחריו יעצרו בקומה התחתונה בביתם בלי להדליק כל מקור אור כדי להיות זה וזו בחושך המוחלט. ועד אז יחשוב לעצמו כל היום שהוא נמצא במקום טוב ממש. שניהם נזכרו ביום השנה יומיים באיחור, אבל עכשיו כמה טעימה הלגימה האחרונה מהקפה, זו שקרובה לתמצית ולסוכר שבתחתית. הנה עוד כמה שאיפות שנותרו בסיגר והוא מתכנן כיצד ימלא כמה שאיפות שלו עצמו.

שתפו אותנו:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן