כַּפּוֹת רַגְלֶיהָ כְּבָר חִיפְּשׂוּ
בְּכֹל הָרְחוֹבוֹת בָּעִיר שֶׁלָּהּ.
אַךְ הוֹתִירָה סִמְטָה אַחַת
לִתְהוֹת בָּהּ.
וְהַיּוֹם, כְּשֶׁהִגִּיעָה לְקָצֶהָ,
מֵעֵבֶר לַפִּינָּה הָאוֹשֶׁר חִיכָּה,
מְחַיֵּיךְ וְאוֹמֵר
הִמְתַּנְתִּי לָךְ כָּאן
כְּבָר הֲמוֹן זְמַן.
