שנייה אחרי שנגמרו החיים עם מועמד מספר אחד והניירות נחתמו והיריקות נירוקו, היא יצאה לרחוב וקלטה איש דיו יושב ומעשן מחוץ לחנותו הקטנה, ברחוב ההוא בירידה, היכן שהיו בתי הקולנוע של העיר הזאת. רגליה הובילו אותה פנימה והידיים המיומנות שלו הנציחו על חזה את הקעקוע הראשון בחייה. מאז היא מגישה למי שנוגע בה פרח אדום מהסוג הקלאסי, מונח על דבר קלאסי בפני עצמו, שהשלמות נגעה בו.
חלפו לא חיים שלמים כמתוכנן אלא שבע שנים רזות, והנה היא מוצאת את עצמה יורדת שוב במורד אותו הרחוב, שהיכן שהיו בתי הקולנוע מוכרים עכשיו עיגולי פרות מעוכים וחרוכים. איש הדיו, שכרגיל ישב ועישן מחוץ לחנותו זיהה את פסיעתה המסויימת והמוכרת לו מימים, ושאל אותה בתדהמה אם נגמרו החיים גם עם מועמד מספר שתיים. הפעם היא יצאה מחנותו עם כנפיים המשגיחות עליה מעבר לכתפיה. החליטה מכבר שגם את הקעקוע הבא שלה היא תעשה באותה החנות הקטנה. אלא שהפעם כבר אצעד לצידה.
