שומע את השיר אולד טאון של פיל ליינוט הזמר האירי השחור של טין ליזי שהייתי דומע ממנו כמעט בכל פעם ששמעתי אותו והמון פעמים לא הצלחתי בכלל לשרוד אותו עד הסוף והייתי מעביר אותו כי הוא אומר שם הנער הזה נסדק הנער הזה נשבר ובכלל לא בטוח שאני מסוגל לשמוע אותו הפעם עד הסוף כי לינוט עצמו נסדק מכל החומרים שהכניס לעצמו עד שמת קצת אחרי שיא הקריירה שלו ושל הלהקה שלו והשאיר את אמא שלו לבד ואת שתי הילדות הבלונדיניות הקטנות שלו לבד ואת המעריצים שלו לבד ואת החברים הגיטריסטים שלו לבד אבל הפעם אפילו שהאצבע כמעט לוחצת על להעביר את השיר והעיניים בין המצח לעצם של האף מתחילות להיות כבדות אני לא לוחץ ונותן לכובד לחלוף כי אני יודע שאת יושבת כאן לצידי וזהו יודע שהפעם אני לא לוחץ על שום כפתור כי אני מרגיש את הכובד שמאחורי העיניים מתפוגג והפעם השיר ינגן עד הסוף ואני אשמע אותו עד התו האחרון כי את שלי.
https://www.youtube.com/watch?v=d2OcIqwmSaY
