מה הייתי עושה היום למורה ורדה

על הגגות בבטספר

לא היתה תקופה בחיים שבה לא העדפתי להיות במקום אחר מהבטספר. ואכן, כבר כילד בכיתות אלף ובית הייתי נחשב ל"מפריע בשיעורים, מדבר הרבה, לא מממש את הפוטנציאל", דרך הילד בכיתות ה' או ו' שמטפס על כל הגגות בבטספר, מעשן סיגריות שגנבתי מהקופסות של ההורים, מעשן אותן על הגגות. אז פאקינג מה?

מתחילים בתשע היום

וזה הוביל לזה שבחטיבת הביניים והתיכון לא היה נדיר לראות אותי בבית שומע איירון מיידן במערכת בפול – אבל פול ווליום – במקום ללכת לשבת 8-9-10 שעות מול מכונות דיבור די מכוערות. אני זוכר שהיו באים להעיר אותי בבוקר ואני אמרתי "מתחילים בתשע היום", כלומר תעזבו אותי כרגע ותלכו, ואני אגיח מתישהו מהמיטה לתוך הגיטרות של דייב מוריי ואדריאן סמית והקול של ברוס דיקינסון שר על איקרוס ואבא שלו שבגד בו ונתן לו כנפיים משעווה או משהו. בין לבין הייתי מכין לעצמי ארוחות נחמדות, וגם לדודו חברי הכי טוב שהיה מגיע מתישהו. אני אפילו זוכר עד היום בעל-פה את מספר הטלפון שלו בבית שהייתי מתקשר להודיע לו שהיום שוב יום מוזיקה. טוב, לפחות את רובו.

השעה שבה החלו פרעות קישינב

הלימודים הם ביזבוז משווע של הילדות, הנערות, הבחרות. זה במיוחד נכון כשמדובר בילד גאון כמוני, שאפילו שלא היה בא לשיעורים היה יודע הכל במבחנים. אני חושב שילד צריך ללמוד את הבסיס נגיד מקסימום ארבע שעות ביום, וזהו. מי בכלל זוכר את כל השאר. ללמוד לקרוא, ללמוד היסטוריה, גיאוגרפיה, תרבות, אזרחות. והכל במידה. את הדברים החשובים בחיים הילדים שלי או של מי שאהיה איתה ילמדו ממני, ומה לעזאזל זה חשוב לחיים חפיפת משולשים, מספרים בריבוע, הטבלה המחזורית, השעה המדוייקת שבה התחילו פרעות קישינב. אתה יוצא מהבטספר אחרי 12 שנה ולא יודע כמעט כלום על העולם האמיתי, איך אתה מול המערכת, מול המדינה, מה הזכויות. מה החובות אתה יודע מהר מאוד.  

ליוייס 501 וסוודר הדוק

אבל המורה ו' (השם המלא שמור במערכת) היתה משהו שבהחלט שינה לי את התפיסה, ולו באופן זמני. בא לי להגיד שהיא היתה מורה ללשון, כי זה נשמע חושני, אבל אני לא בטוח, כי חלק מהזכרונות מאותה התקופה נמחקו לי כשנפלתי על הראש. אז ככה: היא לבשה תמיד ליווייס 501 די בהירים, וממש pulled it off, כלומר הצליחה לתת להם את המשמעות האמיתית שלהם, כאילו הם נתפרו כשהגוף שלה היה המודל. סוודרים הדוקים כבר אמרתי? שיער דבשי באורך בינוני על הגב? עיניים כחולות נדמה לי. אפילו חומות הייתי לוקח במיקרה שלה. תביאו.

סמרטוטי רצפה הדדיים

קוראות וקוראים יקרים, אני מבשר לכם שאז לא היה לי מושג מה לעשות עם המורה ורדה גם אם היא היתה ניצבת מולי ערומה ונוטפת ואומרת לי "דרור אנא עשה עימי אהבה" או "בא לך לנקנק אותי דרורי?". לו רק יכולתי לנוע במנהרת הזמן של טוני ודאג, להגיע משם לכאן, לקבל קורס קצר מעצמי של היום ולחזור כדי לנגב איתה את הרצפה – או לחזור ממני היום לאז לתת לה להפוך אותי לסמרטוט הרצפה שלה. אני בטוח שהיא היתה עוזבת את בעלה. אני חושב שילד צריך ללמוד 15 שעות ביום מינימום.