מותק אני רוצה את החיוך האמיתי שלך.
זה שסיפרת לי עליו באותו לילה.
לא שהחיוך האחר שלך הוא לא מקסים,
הרי הוא הביא אותי אלייך.
אבל אני צריך את החיוך שהשארת במדינת השלג שממנה נחתת,
את החיוך שהיה לך רגע לפני שהתחלת לכנות את עצמך נסיכת קרח.
לא שהכינוי הזה לא הולם אותך,
במובן הכי חיובי ויפה.
אבל אני חייב את החיוך האמיתי שלך.
כי בלילה ההוא,
הרגשתי את הלבה שפועמת מתחת למעטה הקרח.
כמו באיסלנד, או ביוסמיטי, או אפילו בקזחסטן.



















