דרור מרום

עליי ועל המקום שכאן
אם אני כותב שירים וסיפורים מאז שהייתי בן תריסר שנים, אז אתם יכולים להניח כי "המגירה" מתפקעת. התחלתי לכתוב במחברת הכי פשוטה…

במדור שירים

במדור סיפורים

במדור היקום

משהו מיוחד

מסע אמיתי בחלל – בין 3 מיליון גלאקסיות אמיתיות שצולמו ע"י הטלסקופ "סלואן"

"Don't mention the war"

ג'ון קליז הלא הוא באזיל פולטי מחקה את עיטלר II צילום מסך מיוטיוב

לפני כמה ימים נזכרתי לגמרי במקרה בסדרה "פולטי טאוורס", שכששודרה כאן בערוץ הראשון קראו לה "המלון של פולטי", והורדתי את כל 12 הפרקים של שתי העונות. Fawlty Towers לא איכזבו. את הרוב זכרתי בעל-פה, ואת הפרק "הגרמנים" ראיתי פעמיים רצוף. יום אחרי זה הודיע ג'ון קליז שהוא והבת שלו כותבים עונה חדשה לסדרה, ככה פתאום 50 שנה אחרי ששודרה בבריטניה, בגיל 83. אמרתי לכם שאני נביא בעירי.

למה "הגרמנים"? כי זה גאוני. במיוחד. הפרק הזה נבחר גבוה בדירוגי הפרקים ההכי טובים של כל הזמנים, ובצדק. הוא נועז, הוא מלגלג, מעליב, משפיל את גרמניה והגרמנים, כי כמוני – הבריטים לא שוכחים מי בדיוק הפציץ, החריב, שרף בחיים בכל לילה את תושבי לונדון, מי פצח בשתי מלחמות עולם, מי השמיד עמים.

פולטי, שסבל בפרק מזעזוע מוח וברח בחזרה למלון מבית החולים, קורא לאורחים הגרמניים "קראוטס", שזה כינוי מעליב ידוע, קורא למנות האוכל שהזמינו בשמות שנשמעים דומה לשמות של מנהיגי הנאצים, אומר "מסיגי גבול ייקשרו במיתרי פסנתר", "עכשיו כולנו בשוק האירופאי המשותף, אז כמובן שכל ההבדלים בינינו נשכחו", "אה, המלחמה, פשוט פרחה מזכרוני. הכל, היטלר, הימלר, נשכחו לגמרי, ככה, 'פוף', נשכחו".

אחר כך הוא גם מחליף "מתאבנים" – hors d'oeuvres – במשחק מילים עם "פקודות" – Orders – ואומר "שיש למלא אותן בלי לשאול שאלות". והשיא היה כמובן כשג'ון קליז/באזיל פולטי הצדיע ב"מועל יד" קטן, שם את האצבע על השפם שלו וחיקה את ה"פיערר", שאל "נחשו מי אני?" – ויצא מחדר האוכל בצעדי ברווז/קלגס..

הנה הקטע המדובר ואחריו הציטוטים הגאוניים המקוריים:

Here's the plan:

I'll stand there

and ask them

if they want something to drink

before the war.

Before their lunch!

Before their lunch.

Don't mention the war.

Ja, ja.

Now, would you like

to eat first

or would you like

a drink

before the war?

trespassers will be tied up

with piano wire.

All in the market

together,

all differences forgotten,

and no need at all

to mention the war.

I thought you said war.

Oh, the war, oh, yes,

completely slipped my mind,

yes, I'd forgotten

all about it.

Hitler, Himmler

and all that lot,

yes, completely forgotten it,

just like that.

A prawn cocktail!

Oh, yes, Eva Prawn, yes,

and Goebbels too,

another one I can

hardly remember.

And a pickled herring.

Hermann Goering,

yes, yes.

And Von Ribbentrop,

that was another one.

hors d'oeuvres

which must be obeyed

at all times

without question.

Listen, don't

mention the war.

I mentioned it once,

but I think I got away

with it all right.

So, it's all

forgotten now

’cause everyone's

mentioning the war.

what's the matter?

It's all right.

Is there

something wrong?

Will you stop

talking about the war?

Me? You started it!

We did not start it.

Yes, you did,

you invaded Poland.

I'm trying to cheer her up,

you stupid Kraut!

You have absolutely

no sense of humor, do you?

This is not funny!

Who won the bloody war

anyway?

שתפו אותנו:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן