דרור מרום

עליי ועל המקום שכאן
אם אני כותב שירים וסיפורים מאז שהייתי בן תריסר שנים, אז אתם יכולים להניח כי "המגירה" מתפקעת. התחלתי לכתוב במחברת הכי פשוטה…

במדור שירים

במדור רשימות

במדור היקום

במדור סיפורים

משהו מיוחד

מסע אמיתי בחלל – בין 3 מיליון גלאקסיות אמיתיות שצולמו ע"י הטלסקופ "סלואן"

I'm just a jealous guy

מקנא בזרמי המים וטיפות המים הזורמים ממש עכשיו על הגוף התקדימי שלה. מקנא בהם מלטפים ומחליקים ומסתננים. מקנא בחור שבקרקעית המקלחת שזוכה לאסוף את כל המגע המצטבר הזה. מקנא בסנדליה שזוכים להירמס תחת כפות רגליה הענוגות והדקיקות והחלקות והלבנות והיפות. מקנא בסוליות סנדליה שזוכים להימעך תחת משקל הנוצה שלה, ומקנא ברצפה שזוכה לאסוף את כל המגע המצטבר הזה. מקנא במכנסיה הזוכות ללטף לאורך כל היום כולו את רגליה האליליות. מקנא בתפריהן הפנימיים הזוכים להימתח מירכיה בצבע החלב והזוכים למשש את נקודות החן העדינות ששורטטו במגע מברשת אומן. מקנא בחגורתה הזוכה להתהדק במשך שעות סביב מותניה הדקים והגורמים להשתאות. המותניים שהוא זוכה לחוש בהם רק לאורך הלילה והזמן שהוא אוחזן. מקנא באותו הבד האדום או השחור או הצהוב או בעל הנימה השקופה הנצמד לדבר ההוא שנמצא במרכז הגוף שלה. הבד שהוא ממולל בין אצבעותיו כשהיא מעבר לאוקיינוס ומדמיין שהיא בתוכו. מקנא במוך הקטנטן שאולי זוכה להתגבש ולהיתחב לתוך טבורה המושלם בביטנה שקבעה שלמות.

מקנא בגופייתה המתענגת במגע עם כתפיה הדקיקות. מקנא בבד חולצתה הזוכה ללוות את צלעותיה ומקנא בצווארון חולצתה הזוכה לגעת קלות בצוואר האוואטר שלה. מקנא בכפתורי חולצתה הסוגרים על הדברים ההם המאיימים להתפרץ מהם ולהפיץ את יופיים כשם שהם עושים בכל פעם שהם מגיחים לאוויר העולם. מקנא בתליון המונח ממש עכשיו מעל עצם הבריח שלה והנושק ומשתכשך בעמק הקל שבבסיס גרונה. מקנא בכל אחת משערותיה שבצבע הדבש הזוכות ללטף את תעלת עמוד השדרה המושלמת ושקצותיהן התחתונות זוכות לגעת-לא-לגעת בדבר ההוא המושלם. מקנא בכל אחד ואחד מאביזרי האיפור שלה. בשפתון הזוכה לנשק את שפתיה הוורודות עכשיו, ובפס ששוכן לו קבוע מתחת לכל עין כחלחלה שלה ההופכת לכחולה-אפורה בלילות שלהם, ובמברשת שזכתה ללטף ולצבוע את ריסיה שהוא אוהב לצפות בהם נעים, שואלים שאלות ועונים עליהן כשהיא נמצאת בחלומה.

מקנא ברול-און שזוכה להימשח ולהיות תחת זרועותיה החליליות וללוות אותן מהבוקר ועד הערב. מקנא בסיגריה שהיא מצמידה ומרחיקה משפתיה, דבר ראשון כשהיא יורדת לגינה בבוקר ודבר ראשון אחרי שנשימתה חוזרת אליה אחרי. מקנא בכל אחד מעשרת אלפים שש מאות ושמונים ושניים הנמשים העדינים שלה המשתרעים ממצחה לפניה לצווארה לגבה, והאחד ההוא המתגורר על הדבר ההוא וכמה האחדים השוכנים מאחורי ברכיה, והשניים המעטרים שתיים מבהונותיה היפות. מקנא בלק הבורדו או הסגול או האפרסקי הזוכה להיות צמוד ולהתקלף מציפורני אצבעות ידיה היוצרות דברים כה יפים, ומקנא בציפוי הזוכה להיות קישוט לאצבעות רגליה המושלמות שמהן גם הוא מתקלף אבל אחרי יותר זמן. מקנא בסדין הלבן והכמו שקוף הזוכה לעטוף קלות את כל הגוף הדקיק שלה בעודה נמה, כלומר את כל הגוף שלה חוץ מהרגל הענוגה המבצבצת ממנו תמיד.

מקנא במשקפי השמש הזוכים לנוח על האף הסולד הזה שלה, שנשים היו משלמות מאה אלף דולר אמריקאי כדי לחקותו בהיכלות השיפוץ בריו דה-ז'נרו או במכוני השבחות הגוף בהוליווד. מקנא בדוושת הגז במכונית הכחולה והמאובקת קלות שלה, הזוכה להימעך תחת שרירי רגלה החזקים במידה הנכונה. מקנא בדוושה אפילו שהיא מסיעה אותה עכשיו הרחק ממנו. מקנא יותר בדוושת המעצור הזוכה להיות תחת כרית כף רגלה ואשר עוד מעט תעצור את המכונית. מקנא ומודה להגה שכריות כפות ידיה צמודות אליו עכשיו ואשר יסובב אותה ויובילה היישר בחזרה אליו. מקנא בעצמו על שהוא יזכה.

שתפו אותנו:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן