החתיכה המורעלת

מה זה צף על המים?

האם זאת בתו היחידה של נפטון,

או חתיכת חרא.

תסתכלי על חברתך הטובה ביותר,

המראה.

אני בטוח שהיא תגיד לך את מה שאת רוצה לשמוע.

את אומרת שאפילו קסנטיפה עשתה לסוקרטס את המוות.

מותק,

המוות הוא חבר ותיק שלי אז אל תתחילי אפילו.

שבעה? את באמת צריכה שבעה קטנים כאלה מסביבך?

אמרתי לחווה לא לנגוס מהתפוח,

אמרתי גם לך לא להתפתות לאדום הזה.

כי לכי תחפשי בימינו נסיך שיבוא כדי לקדוח חורים,

ויזיז לך את הארון ויפיל את החתיכה המורעלת מהפה.

קחי סל קש וצאי לשוח ביעד בדילוגים קלילים,

תפגשי אותי שם, אפור-שחור, פה נוטף ריר ושיניים מזדקרות.

אמרו לך לא לדבר עם זרים,

אמרו לך לא להגיד כן לאיש זר,

אבל תמיד דיברת, ואמרת לו כן.

הילדים של היום נ-ו-ר-א רגישים הרי,

אז ספתא כבר לא נטרפת בגרסאות הפוליטיקליות,

ורק מתחבאת באיזה מקום.

אבל לא הספתא הספציפית הזאת,

וגם אני לא איעלם כמו הזאב.

הנה, תראי אותי גדל וגדל.

ברור שאבנה לך בית עשוי מממתקים וחום מופץ נגוהות.

רצית מתיקות וחום, לא מותק?

אז הנה אני והזקנה זורקים אותך ישר לתנור.

היא נדפקה עם פוסידון רק פעם אחת, בארמון של אתנה,

אבל מאז מבט אחד ממדוזה יכול עד היום להפוך לאבן.

הנה אפילו אני, חלקים ממני כבר היו לסלע,

אפילו ששיערה של מדוזתי לשעבר היה עשוי מנחשים מתים ולא חיים.

בת-ים קטנה התיישבה עליי ונתנה לי להיות קצת בתוכה,

אבל כשליטפתי את שיערה הארוך גיליתי שהיה עשוי מטלאים.

הבנתי שבלילה לא הסנפתי אותה אלא את שיערן של נערות יפניות.

אז בבוקר אכן הזמנתי לי טיסה לטוקיו.

טוב שלמדתי לנגן בחליל.

עכשיו תראי אותי מחלל נורא יפה ולוקח את כל הילדים איתי.

ואז מחזיר.